ים

נַנִּיחַ שֶׁהַיָּם יְפָרֵק אֶת גַּלָּיו. 
לְכָל גַּל חוֹף מִשֶּׁלּוֹ 
לְהִשָּׁבֵר 
וְאֵין יָם לַחְזֹר אֵלָיו. 
גַּל עַצְמָאִי לְבַדּוֹ מְפֻחָד – 
טִפּוֹתָיו יִסָּפְגוּ בַּחוֹל,
וְצַיָּר יְצַיֵּר בְּמִכְחוֹל –
אֵין גַּלִּים וְאֵין יָם.
אָז יָבוֹא הַמֻּמְחֶה לְבֹץ
לְפָרֵק אֶת הַבֹּץ לְמַרְכִּיבָיו –
גַּרְגֵּר אַחַר גַּרְגֵּר,
טִפָּה אַחַר טִפָּה,
וְיַרְכִּיבֵם מֵחָדָשׁ לְגַל.
אָז יָבוֹא הַמֻּמְחֶה לְגַלִּים
וְיִתֵּן לָהֶם תַּרְגִּילִים
לְאַמֵּן תְּנוּעָתָם,
לִמְצֹא אֶת עַצְמָם מֵחָדָשׁ.
אֲבָל הֵם יִסָּפְגוּ מֵחָדָשׁ בַּחוֹלוֹת,
בְּאֵין יָם,
הֵן הַיָּם מְפֹרָק
וְאֵין מֻמְחֶה לַיָּם מִלְּבַדּוֹ.