תִּהְיֶה הַקְלָטָה?
שְׁאֵלָה שֶׁחוֹזֶרֶת
וְזֶה כַּמּוּבָן מוּבָן.
מוּבָן שֶׁמּוּבָן.
אֲבָל שִׂיחַ?
זֶה כְּמוֹ לְהַקְלִיט אֲבַטִּיחַ.
טַעַם גַּן עֵדֶן, אֲנִי מַבְטִיחָה!
וְאִם הַבְטָחָה שְׁקוּלָה לְטַעַם…
אָז יֵשׁ בְּכָל זֶה קְצָת טַעַם.
אִם כָּךְ…
תַּקְלִיטִי לִי אֶת הָעֶצֶם
שֶׁהַכֶּלֶב שֶׁלִּי מְבַקֵּשׁ.
תַּקְלִיטִי לִי מַשְׂכֹּרֶת
(אַל תַּעֲבִירִי לִי קֵאשׁ).
תַּקְלִיטִי לִי אֶת שִׁעוּר הַשְּׂחִיָּה
שֶׁפִסְפַסְתִּי אֶתְמוֹל
וְגַם אֶת שִׁעוּר הַמָּחוֹל.
כִּי הָלַךְ לִי הַקּוֹל
וְחָשַׁבְתִּי לִצְפּוֹת בְּרִקּוּד כְּתַחֲלִיף.
תַּקְלִיטִי לִי קָדָאִיף.
תַּקְלִיטִי לִי חִבּוּק בְּבַקָּשָׁה
וְהַרְגָּשָׁה שֶׁל גַּעֲגוּעַ.
תַּקְלִיטִי לִי בִּעְבּוּעַ.
תַּקְלִיטִי לִי מִקְלַחַת,
רְעָמִים שֶׁדּוֹפְקִים עַל גַּג,
אֲרוּחָה שֶׁל חַג,
חֲלוֹם וִיקִיצָה.
תַּקְלִיטִי לִי…
לֹא חָשׁוּב מָה יָצָא.
תַּקְלִיטִי לִי עָתִיד,
שֶׁאֵדַע לְמָה לְצַפּוֹת.
תַּקְלִיטִי לִי אֶת כָּל מָה שֶׁנִּדְמֶה לִי,
שֶׁאֵדַע לְהִשָּׁמֵר מֵחֲרָדוֹת.
וַהֲכִי חָשׁוּב –
תַּקְלִיטִי לִי אוֹתָךְ
צוֹפָה בַּסִּרְטוֹן שֶׁעָרַכְתִּי לָךְ
מֵהַקְלָטוֹת שֶׁל כָּל הַצּוֹפִים מֵהַצַּד,
בַּשִּׂיחַ שֶׁלִּי עִם עַצְמִי
בַּחֹשֶׁךְ
לְבַד.
