שָׁלוֹם לָכֶם קָהָל,
אֲנִי הַפּוֹטֶנְצְיָאל
הַמְּבֻזְבָּז.
כָּךְ כָּתוּב לִי עַל הַמֵּצַח –
פּ וֹ טֶ נְ צְ יָ א ל
כַּמָּה חֲבָל…
אַתְּ כְּמוֹ חֲנוּת יָפָה,
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר
וְלֹא נִכְנַס לִרְאוֹת.
לוּ רַק הָיִית מִתְמַקֶּדֶת,
הוֹלֶכֶת עַד הַסּוֹף,
לֹא מְחַכָּה לְאוֹת.
לוּ רַק הָיִית מִתְחַבֶּרֶת
לָאֲנָשִׁים הַנְּכוֹנִים,
לוּ רַק הָיִית בּוֹחֶרֶת
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים.
לוֹ רַק, לוֹ רַק, לוֹ רַק…
הָיִית יְכוֹלָה לִהְיוֹת…
אָח… כַּמָּה חֲבָל –
(וְזֶה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בְּכָל קָהָל)
אֵיזֶה בִּזְבּוּז שֶׁל פּוֹטֶנְצְיָאל!
הָיִית יְכוֹלָה לִהְיוֹת…
חוֹקֶרֶת בַּעֲלַת שֵׁם עוֹלָמִי,
אִם לֹא הָיְתָה לָךְ בְּעָיָה
בְּסֵדֶר הָעֲדִיפוּיוֹת הַלְּאֻמִּי.
הָיִית יְכוֹלָה לִהְיוֹת…
מְעַצֶּבֶת גְּרָפִית,
סְטֶנְדְּאַפִּיסְטִית,
בּוֹנָה אֲתָרִים,
בּוֹנָה מִגְדָּלִים מִלֵּגוֹ,
מְשַׁפֶּצֶת אֵגוֹ,
מְתַקֶּנֶת אֶתְרוֹגִים,
בָּלָגָנִיסְטִית (מִקְצוֹעִית),
מְכוֹפֶפֶת בָּנָנוֹת,
מְפַסֶּלֶת ג’וּקִים מִקֶּרַח,
מְצַיֶּרֶת עַל בַּנְדָּנוֹת
רַקְדָנִית זוֹמְבִּים,
חַלְבָנִית כְּנִימוֹת,
מְחַלֶּלֶת לְפַגִּים,
מַמְצִיאָה מִינֵי שֵׁמוֹת,
מְגַלָּה אוֹצָרוֹת בְּמִחְזוּרִית,
מְדַבֶּרֶת חֲמוֹרִית,
דִּינוֹזָאוּרִית חַשְׁמַלִּית!
מָה לֹא? מָה לֹא?…
אַךְ אֲנִי… מִי אֲנִי?
מָה ‘אֲנִי’ אוֹמֶרֶת?
בִּשְׁבִילְכֶם אֲנִי הַפּוֹטֶנְצְיָאל
הַמְּבֻזְבָּז.
שֵׁם חִבָּה – פּוֹטֶנְצִיאָלָה.
זֶה מָה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִלְּמַעְלָה.
זוֹ הַהִתְמַקְצְעוּת שֶׁלִּי –
לִהְיוֹת פּוֹטֶנְצְיָאל.
בִּשְׁבִילְכֶם, כָּאָמוּר,
לֹא בִּשְׁבִילִי בִּכְלָל.
כִּי בִּשְׁבִילִי
אֵין פּוֹטֶנְצְיָאל –
לֹא מְבֻזְבָּז וְלֹא חֲבָל.
בִּשְׁבִילִי
זֶה רַק בִּזְכוּת
הַקְּצָת מִזֶּה וּקְצָת מִשָּׁם,
שֶׁאֲנִי מִי שֶׁאֲנִי,
בְּאֹפֶן לֹא מֻשְׁלָם
בְּשׁוּם דָּבָר סֶפְצִיפָצִי,
אֲבָל מֻשְׁלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל
לִהְיוֹת אֲנִי כְּפִי שֶׁאֲנִי,
שֶׁאֲחֵרִים (כַּמָּה חֲבָל),
רוֹאִים בִּי רַק תַּ’פּוֹטֶנְצִיָּאל.
