זיקנה

אַל תִּתְּנִי לְסִבּוּבֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ 
לִקְבֹּעַ לָךְ תַּ’גִּיל – 
אֲנִי מְנַסָּה, שׁוּב, בְּהוּמוֹר, 
לְהַשְׁחִיל אֵיזֶה תַּרְגִּיל. 
וְהִיא עוֹנָה: 
אֲבָל הַגּוּף, אֵינוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל, 
וּמַחְשָׁבוֹת עַל הֶעָבָר 
תּוֹפְסוֹת יוֹתֵר מָקוֹם מִמַּחֲשָׁבוֹת עַל הֶעָתִיד,
וְכָל הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה מִסָּבִיב –
הַקֶּצֶב הוּא מֵעִיד
שֶׁהִזְדַּקַּנְתִּי.
לִחְיוֹת עִם כְּאֵבִים,
לִהְיוֹת תְּלוּיָה בַּאֲחֵרִים,
וּבִשְׁבִיל פְּטוֹר מִתּוֹר בַּדֹּאַר
אֲנִי צְרִיכָה עוֹד זְמַן,
כִּי לֹא מַסְפִּיק לָהֶם סַרְטָן,
וְלִי יֵשׁ תְּאָרִים וְרֵקוֹרְד,
עָבַרְתִּי מְדוֹרִים.
זוֹ הַזִּקְנָה.
עָדִיף לָמוּת,
מִלְּהִשָּׁאֵר כָּאן אַחֲרוֹנִים.