התייבש קולמוסי

הִתְיַבֵּשׁ קֻלְמוֹסִי.
הִגִּיעָה עֵת לְהָשִׁיב מִלּוֹתַי. 
לֹא דַּי? 
לֹא דַּי??? 
הֵן מִתְגַּעְגְּעוֹת הַבַּיְתָה – 
לַפֶּרַח, לַשֶּׁמֶשׁ, לְאוֹר! 
רוֹצוֹת לַחְזֹר 
לַנְּמָלִים הַקְּטַנּוֹת שֶׁסּוֹחֲבוֹת מַשָּׂאָן,
לְעֵינַי שֶׁנּוֹשְׂאוֹת סִפּוּרָן,
לְצִיּוּץ הַדְּרוֹרִים, לְרֵיחוֹת הֲדָרִים,
לְבֻסְתָּן,
לְכוֹבַע קְסָמִים קָטָן,
לִצְחֹק מִתְגַּלְגֵּל, לְכוֹכָב שֶׁנּוֹפֵל…
וּלְסָבְתָא!
כֵּן, מִלּוֹתַי רוֹצוֹת לְסָבְתָא,
שֶׁמְּטוֹפֶפֶת הָלוֹךְ וְחָזוֹר בְּנַעֲלֵי הַבַּיִת,
וּמְבַקֶּשֶׁת מִיץ תַּפּוּזִים,
בִּשְׁבִילִי, לֹא בִּשְׁבִילָהּ,
אַךְ אִם אֲנִי כְּבָר סוֹחֶטֶת
אָז לָמָּה לֹא לָהּ?
הִתְיַבֵּשׁ קֻלְמוֹסִי מֵרֹב צַעַר,
רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל הַיַּעַר –
לְטַיֵּל בַּשְּׁבִילִים, לִדְרֹךְ עַל עָלִים,
לִפְגֹּשׁ גַּמָּדִים וּפֵיוֹת,
לְטַפֵּס עַל הָרִים,
לַחְפֹּר בְּאֵרוֹת וְלִשְׁתּוֹת
מַיִם צְלוּלִים צְלוּלִים,
שֶׁרוֹאִים דַּרְכָּם אֶת הַכֹּל!
הִתְיַבֵּשׁ קֻלְמוֹסִי כִּי דַּי!
אַךְ אֵין זֶה בְּיָדַי.
אֵין זֶה בְּיָדַי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top