אֵיךְ שֶׁהִכְרִיזוּ עַל הַפְסָקַת אֵשׁ, הַגּ’וּקִים הִגִּיעוּ…
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת: “אֵין מְנוּחָה לָרְשָׁעִים”.
עַכְשָׁו יָבוֹאוּ הַקּוֹנְסְפִּירָטוֹרִים וְיַגִּידוּ שֶׁהֵם שָׂמוּ לִי אֶת הַגּ’וּקִים בְּכַוָּנָה כְּדֵי לְשַׁמֵּר אֶת הַפַּחַד.
עַכְשָׁו יָבוֹאוּ הָרוּחנִיקִים וְיַגִּידוּ שֶׁהַגּ’וּקִים הֶם שִׁקּוּף שֶׁל הַגּ’וּקִים שֶׁבְּתוֹכִי.
עַכְשָׁו יָבוֹאוּ אוֹהֲבֵי הַגּ’וּקִים וְיַגִּידוּ חָרָאם עַל הַגּ’וּקִים, אַתְּ יוֹתֵר מַפְחִידָה מֵהֶם.
עַכְשָׁו יָבוֹאוּ הַיְּמָנִים וִירַסְּסוּ אֶת הָאִמ אִמָּא שֶׁלָּהֶם.
עַכְשָׁו יָבוֹאוּ הַשְּׂמֹאלָנִים וְיַגִּידוּ שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה הַכְלָלוֹת וְג’וּקִי תִּינוֹקִי לֹא מַפְחִיד כְּמוֹ אַבָּא ג’וּקוֹ גַ’בָּאר.
וּמָה אֲנִי אוֹמֶרֶת?
אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁכֻּלְּכֶם צוֹדְקִים, אִנָּעַל הָעוֹלָם, בְּדָגֵשׁ עַל הַמִּלָּה נַעַל.
