בהשראת “בלדה על אדון אולי וגברת כבר” (חנוך לוין(
גְּבֶרֶת צָרִיךְ
וְאָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי
נִפְגְּשׁוּ לְדַסְקֵס עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא.
אָמְרָה גְּבֶרֶת צָרִיךְ שֶׁצָּרִיךְ.
הִנְהֵן אָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי וְאָמַר
שֶׁאִם רַק אֲנָשִׁים הָיוּ קָמִים
אָז הָיָה אֶפְשָׁר אוּלַי.
מִפֹּה לְשָׁם נִהְיָה קַר
וְגַם קְצָת מְאֻחָר,
אָז אָמְרָה גְּבֶרֶת צָרִיךְ
שֶׁצָּרִיךְ לְהִפָּגֵשׁ גַּם מָחָר.
אָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי הִנְהֵן בְּהַסְכָּמָה
וְאָמַר שֶׁאֶפְשָׁר אוּלַי.
(מתוך הספר סוכת שלום)
