מתגעגעת לנעוריי שלא היו

מִתְגַּעְגַּעַת לִנְעוּרַי 
שֶׁלֹּא הָיוּ. 
כְּמוֹ תְּרוּעָה שֶׁל טוּבָּה בַּתִּזְמֹרֶת, 
שֶׁמְּחַכָּה לְתוֹרָהּ 
שֶׁלֹּא יָבוֹא לְעוֹלָם, 
כִּי אִם יָבוֹא הִיא תִּהְיֶה נוֹכַחַת מִדַּי – 
לֹא מֻתְאֶמֶת לְאָזְנַיִם 
שֶׁרְגִילוֹת לְכִנּוֹרוֹת וַחֲלִילִים. 
כָּל כָּךְ גְּדוֹלִים הָיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת 
נְעוּרַי שֶׁלֹּא הָיוּ, 
גְּדוֹלִים אֲפִלּוּ לְגַעְגּוּעַי. 

הַשֶּׁקֶט שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו 
מִתְגַּעְגֵּעַ לָרַעַשׁ 
שֶׁלֹּא הָיִיתִי
בִּנְעוּרַי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top