אַבִּיר הַגּ’וּקִים לֹא פּוֹחֵד מִכְּלוּם,
הוּא פִילוֹסוֹף.
אַבִּיר הַגּ’וּקִים מִיַּנְקוּת קָלַט
אֶת הָאֵינְסוֹף.
כְּשֶׁהוּא מֵרִים גַּבָּה
הָרְחוֹב צוֹרֵחַ מֵאֵימָה,
הַגּ’וּקִים מִתְאַבְּדִים לָהֶם
בְּשֶׁקֶט בַּפִּנָּה.
אַבִּיר הַגּ’וּקִים לֹא פּוֹחֵד מִכְּלוּם,
הוּא פִילוֹסוֹף.
הַנְּבוּאָה אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא יְבַטֵּל
אוֹתָהּ בַּסּוֹף.
הַחֹק אֵינוֹ תָּקֵף עָלָיו,
הוּא מְעַוֵּת אֶת תַּ’זְמַן.
הוּא לֹא קוֹסֵם, אֲבָל בַּכּוֹבַע
הוּא מַחְזִיק שָׁפָן.
הוּא אַבִּיר הַגּ’וּקִים
וְקוֹטֵל הַמִּפְלָצוֹת,
אֲנִי קוֹשֶׁרֶת לוֹ שְׂרוֹכִים
וְחַדָּה לוֹ חִידוֹת.
