אישור לשמוח

אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת 
אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַיְּלָדִים – 
כִּי יְלָדִים לֹא צְרִיכִים 
לִגְדֹּל עֲצוּבִים. 
וְלַזְּקֵנִים – 
כִּי זְקֵנִים לֹא צְרִיכִים 
לָמוּת עֲצוּבִים.
וְכָךְ גַּם חוֹלִים סוֹפָנִיִּים –
מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ אוֹתָם.
וְלַלּוֹחֲמִים –
כִּי הִרְוִיחוּ זֹאת בְּהַקְרָבָתָם.
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת
אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַנָּכִים –
אַךְ רַק לְאֵלּוּ שֶׁנִּתָּן
לִרְאוֹת אֶת נָכוּתָם בָּעַיִן.
וְגַם לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם
כְּשִׁירִים מֶנְטָלִית.
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת
אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַפּוֹלִיטִיקָאִים –
כִּי יֵשׁ לָהֶם חֲסִינוּת לְכָל דָּבָר בְּעֶצֶם,
אָז מִן הַסְּתָם גַּם חֲסִינוּת לְעֶצֶב.
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת
אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ גַּם לְבַעֲלֵי הַהוֹן,
כֵּן, הֵם שִׁלְּמוּ לִי וְאֵין חֹק אֲשֶׁר אוֹסֵר
(הֵם שִׁלְּמוּ גַּם בִּשְׁבִיל זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר).
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת
אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַכְּלָבִים –
כִּי אִם לַתִּקְשֹׁרֶת מֻתָּר לְקַשְׁקֵשׁ לְלֹא סוֹף,
אָז לָמָּה לֹא לִזְנָבוֹת?
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת
אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לְכָל הָאִמָּהוֹת!
אַחֲרֵי שֶׁלָּקְחוּ לָנוּ אֶת יוֹם הָאֵם,
מַגִּיעַ לָנוּ אֶת זֶה לְפָחוֹת.
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת
אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַדָּתִיִּים  –
כִּי לִשְׂמֹחַ זֹאת מִצְוָה וְזֶהוּ זֶה.
וּלְכָל הַיֶּתֶר –
יֵשׁ גִּיּוּס חוֹבָה לְהַקְרָבָה,
עַל מִזְבֵּחַ הָעַצְבוּת הַלְּאֻמִּי.
כָּל הַמְּדִינָה תְּהַלֵּל יָהּ,
דְּיזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא.