מותר האדם

צִפּוֹר יוֹדַעַת לִהְיוֹת צִפּוֹר 
בְּלִי לְהִתְעַמֵּק בִּתְעוּפָה. 
צָב נוֹשֵׂא אֶת שִׁרְיוֹנוֹ 
וְלֹא שׁוֹאֵל מַדּוּעַ זֶה נָחוּץ. 
בַּרְדְּלָס טוֹרֵף 
וְלֹא תּוֹהֶה
אוּלַי עָדִיף חַמְצִיץ. 
וְאֶבֶן? 
סְתָם מֻנַּחַת. 
גֶּשֶׁם, רוּחַ, נְמָלִים, 
יֶלֶד שֶׁבּוֹעֵט אוֹ שׁוּעָלִים – 
אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִגְרֹם לָהּ 
לַחֲשֹׁב עַל הֱיוֹתָהּ.
אֲבָל אָדָם – 
מַדּוּעַ הוּא שׁוֹאֵל וּמִתְחַבֵּט?
מַדּוּעַ לֹא יָכוֹל פָּשׁוּט לִהְיוֹת, 
כְּמוֹ אֶבֶן, כְּמוֹ צִפּוֹר, כְּמוֹ צָב? 
בְּלִי לְהָבִין, בְּלִי לִתְהוֹת. 
סְתָם לִהְיוֹת אָדָם 
שֶׁלֹּא חוֹכֵךְ בְּדַעְתּוֹ – 
כְּלוֹמַר שִׁימְפַּנְזֶה.