מָמָ”ד, מִקְלָט, כִּפַּת בַּרְזֶל,
צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל.
וְאִם נִקַּח זֹאת לָאֶקְסְטְרִים –
נִבְנֶה מָמָ”ד רַב מְמַדִּים.
כָּזֶה עֲנָק!
מֵאֵילַת וְעַד קַצְרִין.
נִנְעַל עַצְמֵנוּ מִבִּפְנִים,
נִתֵּן צָלָ”שׁ לַגְּאוֹנִים
שֶׁתִּכְנְנוּ כָּזוֹ מִין נַחַת.
נִתְאַחֵד עִם כָּל חָרֵד.
חָרֵד מִמָּה?
הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוּגַנִּים –
אֵין אִישׁ בַּחוּץ,
כֻּלָּם בִּפְנִים, כֻּלָּם בְּיַחַד.
נִהְיֶה כֻּלָּנוּ מְפֻנִּים וּמְפֻנּוֹת,
נִהְיֶה כֻּלָּנוּ עוּגִיִּים וְעוּגִיּוֹת
מְפֻצָּצוֹת סֻכָּר וּמַרְגָּרִינָה.
וְאָז… נַחְפֹּר בְּשֶׁקֶט חוֹר
כְּדֵי לְהַבְרִיחַ חוּמוּס-טְחִינָה,
כִּי נִמְאַס מֵעוּגִיּוֹת וְעוּגִיִּים
וְגַם מִשְּׁאַר הַזִּבּוּלִים
בְּטֶלְּסְקְרִין,
וְגַם נִמְאַס מֵהָאַחְדוּת טִילִים הַזֹּאת.
אֲבָל אָז… מֵהַחוֹר,
אוֹתוֹ הִשְׁאַרְנוּ מֵאָחוֹר,
יִכָּנְסוּ לְפִי הַתּוֹר:
מַטּוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁים,
פִּשְׁפְּשִׁים, עָשִׁים טִפְּשִׁים,
חֲצִילִים, פִּילִים, טִילִים,
רְעוּלִים מְטֻרְלָלִים,
וְעוֹד כָּל מִינֵי זְבָלִים.
אִנָּעֵל דִּינָאק…
(מתוך הספר סוכת שלום)
