אֵין לִי עֲצוּמָה.
נוֹאַשְׁתִּי מִמְּצִיאוּת
שֶׁמְּאַלֶּמֶת שִׁבֳּלִים לַאֲלוּמוֹת,
וּכְבָשִׂים לָעֲדָרִים.
נוֹאַשְׁתִּי מֵעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
לִרְאוֹת אַחִים אִלְּמִים
לְנֹכַח אַלִּימוּת וּכְאֵב.
נִשְׁבַּר הַלֵּב.
אַיֵּה מִלִּים שֶׁל מְבוּכָה?
שֶׁלֹּא יוֹדְעוֹת מַהוּ הַצַּעַד הַנָּכוֹן,
שֶׁלֹּא רוֹמְסוֹת לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן,
שֶׁלֹּא מְחַדְּדוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן.
בִּמְקוֹם עָצְמָה
וַעֲצוּמוֹת,
יֵשׁ לִי רָצוֹן עָצוּם
לַעֲצֹר לְרֶגַע וְלַחֲשֹׁב –
אוּלַי רָמַסְנוּ דַּי?
אוּלַי הַפִּיל גָּדוֹל מִדַּי
לִשְׁכֹּן בְּחֶדֶר צַר?
אוּלַי יָצָא
וְכָל מָה שֶׁנּוֹתַר
הוּא חֹר עָצוּם בְּגֹדֶל פִּיל,
שֶׁאֵין לַנֶּפֶשׁ כּוֹחַ לְהָכִיל.
אוֹחֶזֶת קֻלְמוֹסִי
בְּיָד רוֹעֶדֶת,
אֵינִי יוֹדַעַת מָה נָכוֹן,
גּוּפִי בּוֹעֵר בִּי מִבִּפְנִים,
כִּמְעַט בִּרְתִיחָה –
אַךְ אֵין מָנוֹס,
אֲנִי חוֹתֶמֶת לִפְנֵיכֶם
עַל הַמְּבוּכָה.
