[1]
הַקֻּבִּיָּה שֶׁל רוּבִּיק
הִיא הַתָּנָ”ךְ שֶׁל הַצַּעֲצוּעִים.
אַתֶּם שׁוֹאֲלִים כֵּיצַד פּוֹתְרִים
וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת לָמָּה.
[2]
קֻבִּיָּה מְסֻדֶּרֶת
נִצֶּבֶת עַל הַפְּסַנְתֵּר.
שָׁם לְמַעְלָה בֵּין כְּרוּבִים
אֵין לָהּ יִחוּד וְאֵין תַּכְלִית.
לֹא נִגַּנְתָּ, לֹא זִיַּפְתָּ.
“לְשַׂחֵק”, אֲנִי אוֹמֶרֶת,
“זֶה לָמָּה”.
[3]
הַמַּטָּרָה הִיא לֹא הַתַּכְלִית,
רַק שַׂמְתִּי אוֹתָהּ שָׁם
כְּפִתָּיוֹן אָרִיסְטוֹטֵלִי,
כְּדֵי שֶׁתָּבוֹאוּ
לְשַׂחֵק.
שיר לסופ”ש
קבוצה שבה אני מפרסמת פעם בשבוע שיר לסופ”ש + עדכונים מדי פעם על ספרים, סדנאות כתיבה ואירועים.
בא לכם לשוחח?