סוכת שלום

מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּקוֹמְבִּינוֹת, בְּטִיּוּחַ וּבְכַסְתָּ”ח. מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּלָשִׁיר “אַתָּה תּוֹתָח”. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְבַלְבֵּל […]

אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדְעוּ, וְאִם יָדְעוּ, אוּלַי קָפְאוּ, כְּמוֹ שֶׁקָּפְאוּ פָּנִים. אֶפְשָׁר הָיָה אֶת זֹאת לוֹמַר, אִם בִּפְנֵיהֶם הָיָה נִכָּר הַזַּעֲזוּעַ.  (מתוך הספר סוכת שלום)

לֹא יָדַעְנוּ, לֹא שָׁמַעְנוּ, לֹא חָשַׁבְנוּ, לֹא תֵּאַרְנוּ. סְתוּמִים אֲנַחְנוּ כָּל הָמוּ וָמִי, אַךְ שֶׁקֶט, מִלְחָמָה – אָז תִּסְתְּמִי. (מתוך הספר סוכת שלום)

גרסה מחודשת ל”יובל המבולבל” (יובל המבולבל) שָׁלוֹם לָכֶם יְלָדִים וִילָדוֹת, אֲנִי מֻגְבָּל הַמְּבֻלְבָּל. הִנְדְּסוּ חַמַאס בְּתוֹךְ מַעְבָּדָה, לֹא בְּכַוָּנָה בִּכְלָל. וְלֹא, לֹא, לֹא, לֹא סָגְרוּ

אֲנִי מְחַכָּה לְקָמֶלְיָה שֶׁתִּפְרַח, וְתִצְבַּע אֶת עוֹלָמִי בְּוָרֹד פִיקְצִיָּה. (מתוך הספר סוכת שלום)

בהשראת “בטי בם” (אריאל זילבר) הָפַכְתִּי לִהְיוֹת רַגְשָׁנִית לְעֵת מִלְחָמָה, אִם אֶפְשָׁר כָּכָה לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹר מֵרַגְשָׁנִית לְרַגְשָׁנִית, וּבְכָל זֹאת לְהַרְגִּישׁ שִׁנּוּי. וְהַכֹּל עָצוּב

מָה שְׁלוֹמִי? אוּלַי ‘זֹאת’ הַשְּׁאֵלָה הַנְּכוֹנָה, כִּי הִיא מְרַמֶּזֶת עָלַי וְלֹא פּוֹלֶשֶׁת לִמְחוֹזוֹת הַזּוּלַת. אוּלַי כָּךְ אֶרְמֹז שֶׁאֲנִי מְיַחֶלֶת לְמִישֶׁהוּ, אוֹ לְמִישֶׁהִי, שֶׁיָּשִׂימוּ לֵב שֶׁאֵין בִּמְחוֹזוֹתַי שׁוּם שָׁלוֹם. (מתוך

מָה שְׁלוֹמֵךְ? אוֹ מָה מִלְחַמְתֵּךְ? הַאִם יֵשׁ הֶבְדֵּל כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים עַל קְצָווֹת? הֲרֵי קָצֶה אֶחָד הוּא מַרְאָה לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי, וּבַתָּוֶךְ – יַעַר עָבוֹת. וְאִם אֶשְׁאָלֵךְ,הַאִם תַּעֲנִי בֶּאֱמֶתאוֹ תֵּלְכִי

אַתְּ וַאֲנִי נְנַצֵּחַ הַכֹּל. יֵשׁ לָנוּ דַּף וּמִכְחוֹל וְיֵשׁ מֵעָלֵינוּ שָׁמַיִם. אֲנִי אֲצַיֵּר כְּרוּב נִצָּנִים, וְאַתְּ – תְּצַיְּרִי לוֹ כְּנָפַיִם. (מתוך הספר סוכת שלום)

הַאֲמִינוּ לֹא הֻתְרַעְנוּ, וְאִם הֻתְרַעְנוּ לֹא שָׁמַעְנוּ, וְאִם שָׁמַעְנוּ לֹא הֵבַנּוּ, וְאִם הֵבַנּוּ לֹא חָשַׁבְנוּ, וְאִם חָשַׁבְנוּ לֹא הֶאֱמַנּוּ. הַאֲמִינוּ לָנוּ… (מתוך הספר סוכת שלום)