ילדה של הירח
תְּרִיסַי הָעֲצוּמִים עֲצוּמִים.דַּלְתִּי הַיְּשָׁנָה יְשֵׁנָה. וְהִנֵּה אֲנִי יוֹצֵאת לָרְחוֹב, לִפְנֵי שֶׁהַמַּיְנְד יָשִׂים לֵב וִיגַיֵּס אֶת תֵּרוּצָיו. הַיָּרֵחַ הִשְׁתַּנָּה מְעַטמֵאָז שִׂיחָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה.
תְּרִיסַי הָעֲצוּמִים עֲצוּמִים.דַּלְתִּי הַיְּשָׁנָה יְשֵׁנָה. וְהִנֵּה אֲנִי יוֹצֵאת לָרְחוֹב, לִפְנֵי שֶׁהַמַּיְנְד יָשִׂים לֵב וִיגַיֵּס אֶת תֵּרוּצָיו. הַיָּרֵחַ הִשְׁתַּנָּה מְעַטמֵאָז שִׂיחָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה.
בּוֹאִי כִּבְשִׂי, נֵצֵא לְטַיֵּל. אֲנִי לֹא כִּבְשָׂה, כִּי אִם רָחֵל. מִי אַתְּ? אֲנִי כִּבְשָׂה, אֲבָל אֵין לִי הַרְבֵּה צֶמֶר. בּוֹאִי, כִּבְשִׂי, נֵצֵא לְטַיֵּל, בּוֹאִי, בּוֹאִי,
יֵשׁ צֶמַח כָּזֶה – מִימוֹזָה בַּיְשָׁנִית. כְּשֶׁנּוֹגְעִים בְּעָלָיו הֵם נִסְגָּרִים. “אַל תִּגַּע בִּי”, בִּלְשׁוֹן הָעָם. וַאֲנִי מוֹחָה! אֶל מוּל הַיְּכֹלֶת הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַצֶּמַח לְהָזִיז אֶת הֶעָלִים
צִיּוּץ שֶׁל צִפּוֹרִים – זֶה הַדָּבָר שֶׁנּוֹתֵן לִי כּוֹחַ עַל הַבֹּקֶר. וְאִם צִפּוֹר ‘כָּזֹאת’ קְטַנָּה, עִם מוֹחַ שֶׁל צִפּוֹר, יְכוֹלָה כָּכָה לְצַיֵּץ, אָז גַּם אֲנִי: צְוִיץ, צְוִיץ.
הַי יָרֵחַ, זֹאת שׁוּב אֲנִי. צוֹפָה בְּךָ מְחַיֵּךְ וְלֹא יוֹדַעַת אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לִגְדֹּל וְגַם לִקְטֹן, לְלֹא מִסְגֶּרֶת וּתְמִיכָה. אֵיךְ בְּשׁוּלֶיךָיֵשׁ צָהֹבאֲפַרְסְמוֹנִי,בְּלִי שֶׁלָּמַדְתָּכְּלָלעַל אוֹרוְעַל גְּוָנִים. וְאֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַאֶת נַפְשִׁי,כְּשֶׁאֲנִי
כָּל עוֹד יָדַי מְעַצְּבוֹת פִּרְחֵי מַרְגָּנִית וְצַבָּר לְבָבוֹת עִם קוֹצִים, כָּל עוֹד יָדַי מַנִּיחוֹת טַל עַל עָלִים וְכוֹכָבִים נוֹצְצִים נוֹצְצִים, כָּל עוֹד שָׁטִיחַ חַיַּי מִתְוַסֵּף וְהוֹלֵךְ וְיָדַי
הַשָּׁנָה 1984 לְמִנְיָנִי. אֲנָשִׁים יְשֵׁנִים בְּשָׁנִים כָּאֵלּוּ, רַק מִשְׁטֶרֶת הַמַּחְשָׁבוֹת עֵרָה. אֲנִי מַשְׁכִּימָה לִפְנֵי הָנֵץ הַחַמָּה, וּבַשָּׁעוֹת הַזְּעִירוֹת הַלָּלוּאֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת כְּלָלאָז אֵין חֲשָׁשׁ…אֲנִי
לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁרַק אֶצְלִי מִתְרַחֶשֶׁת דְּרָמָה, וּלְכָל הָאֲחֵרִים יֵשׁ מַעֲטֵה הֲגַנָּה מְיֻחָד. אָז אֲנִי מִתְהַלֶּכֶת כְּאִלּוּ גַּם לִי יֵשׁ מַעֲטֵה הֲגַנָּה מְיֻחָד, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי כָּזֹאת
[1] עֵץ מַנְגּוֹ עֵץ רִמּוֹן עֵץ לִימוֹן עֵץ בֵּרָלֶ’ה [2] דְּבָרִים שֶׁאֲנִי רוֹאָה: מַיְּנוֹת, עוֹרְבִים, עֵץ דְּרוֹרִים שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ לֵיצָן עִם מִכְנָסַיִם רְחָבִים.כְּרוּבִית בְּתוֹךְ עָנָן שֶׁל בֹּקֶר.יָם
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָלַךְ. לֹא לָעֲבוֹדָה הָלַךְ, לֹא לִקְנִיּוֹת, גַּם לֹא לְטִיּוּל עִם הַכֶּלֶב עִם שַׂקִּית לְאִסּוּף תְּהִיּוֹת. לֹא מִבֵּיתוֹ בָּרַח,לֹא הָלַךְ מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל,גַּם