קוצים
קוֹצִים מְגִנִּים עַל קִפּוֹדִים וְעַל וְרָדִים, לֹא מִפְּנֵי אֵימַת טוֹרְפִים אֶלָּא מִפְּנֵי חֶדְוַת חוֹטְפִים.כִּי כָּכָה זֶה קוֹצִים,תָּמִיד יֶשְׁנוֹ אוֹצָר תַּחְתָּם.לָכֵן הֵם שָׁם,וּבִזְכוּתָם(וְזֹאת יָבִינוּ בּוֹדְדִים):אִי […]
קוֹצִים מְגִנִּים עַל קִפּוֹדִים וְעַל וְרָדִים, לֹא מִפְּנֵי אֵימַת טוֹרְפִים אֶלָּא מִפְּנֵי חֶדְוַת חוֹטְפִים.כִּי כָּכָה זֶה קוֹצִים,תָּמִיד יֶשְׁנוֹ אוֹצָר תַּחְתָּם.לָכֵן הֵם שָׁם,וּבִזְכוּתָם(וְזֹאת יָבִינוּ בּוֹדְדִים):אִי […]
מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְהַיָּם אוֹ אֵי שָׁמָּה, רַק הָאָדָם לְבַדּוֹ שׁוֹאֵל לָמָּה. וְהוֹמִים לְפָנָיו הַשְּׁחָפִים בַּשָּׁמַיִם, וְיוֹרְדִים עַל פָּנָיו הַגְּשָׁמִיםכִּמְצִלְתַּיִם,וְיֵשׁ בָּהֶם לֵב לְהָבִין וְלָדַעַת הַכֹּל –
[1] כֶּשֶׁף, רֶשֶׁף, לֵב וְנֶפֶשׁ צַפְרִירִים וְנַנָּסִים. יוֹם חַמִּים, יוֹם נָעִים, חִיּוּכַי לְהַקְסִים. אֵיזוֹ אַהֲבָה תִּצְמַח פֹּה? אֵיזֶה כֶּשֶׁף לְכַשֵּׁף? רַק מִלִּים לִי, לֹא כְּשָׁפִים. לְמַתְכּוֹן נִדְרָשׁ
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁקּוֹרְאִים לְשֶׁתֶן גֶּשֶׁם – קוֹרְאִים לָהֶם יְשֵׁנִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּבְדִּילִים בֵּין גֶּשֶׁם לְשֶׁתֶן – קוֹרְאִים לָהֶם עֵרִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁגַּם כְּשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם מְחַפְּשִׂים
מַאֲבָק זֶה תָּמִיד אֲנִי מוּל עַצְמִי. נִכְנֶסֶת לָאוֹטוֹ, מַתְנִיעָה, מַדְלִיקָה מַזְגָן (דָּבָר רִאשׁוֹן), מַכְנִיסָה לָוֵיז אֶת הַיַּעַד וְנוֹסַעַת. אֲבָל אֲנִי לֹא מַקְשִׁיבָה לָוֵויז.זֶה עִקָּרוֹן אֶצְלִי.כִּי אַף
שֶׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם זוֹרַחַת… שָׁלַחְנוּ אֶת בֵּנְצ’וּק לִקְנוֹת עַגְבָנִיּוֹת, כָּאָמוּר בַּשִּׁיר: “לֵךְ יָשָׁר וְאַל תִּשְׁכַּח, בֵּנְצ’וּק, יֶלֶד שֶׁלִּי מֻצְלָח…” אִמָּא מְחַכָּה בַּבַּיִת, וְהִנֵּה חוֹזֵר הַבֵּנְצ’וּק עִם עֲרֵמָה
פַּעַם אַחַת אֲנִי רוֹצָה שֶׁהַוֵיז יֹאמַר לַשּׁוֹטֵר: “זְהִירוּת, נִירָה לְפָנֶיךָ”. שֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מְחַכָּה לוֹ בַּפִּנָּה, כְּמוֹ ג’וּק עֲנָקִי עִם מֵחוֹשֵׁי עֲנָק! שֶׁיַּחְשֹׁב טוֹב טוֹב מָה
אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ מִלְחָמָה.אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ אוֹיֵב,אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ יָרִיב,אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ עוֹלָמוֹת!אֲבָל אִם ‘מִלְחָמָה’ הִיא הַיָּרִיב –אֵיךְ תּוּכְלוּ לְהַכְשִׁילָהּ?נִצָּחוֹן וְהֶפְסֵד הֵם כְּלֵי
בְּתוֹר פּוֹלָנִיָּה הָיִיתִי צְרִיכָה לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹרוֹת, לְסַדֵּר לִי כִּסֵּא לֹא-נוֹחַ בְּפִנַּת הַחֶדֶר, לְהֵאָנַח בְּקוֹל, וּלְהֵאָנַח שׁוּב לְמִקְרֶה שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ. בְּתוֹר פּוֹלָנִיָּה הָיִיתִי צְרִיכָה
אֲנִי לֹא מַשְׁוָה. אֵין לִי טַבְלַת אֶקְסֵל שֶׁבָּהּ אֲנִי מוֹדֶדֶת רֹעַ. אֲנִי לֹא סוֹפֶרֶת מוֹדָעוֹת אֵבֶל. אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת מִי מֵת. זֶה עִקָּרוֹן אֶצְלִי