עץ התפוח

רְאִי – 
עֵץ הַתַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ! 
פְּרָחָיו הַלְּבָנִים-וְרֻדִּים מְעִידִים 
שֶׁאָבִיב. הַדְּרוֹרִים לֹא חָדְלוּ לְצַיֵּץ 
בְּשִׂמְחָה, כְּאִלּוּ… אַתְּ יוֹדַעַת… 
עוֹד מְעַט חָלְפוּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים 
מִפְּרֹץ – וְאַתְּ לֹא הִשְׁתַּנֵּית כְּלָל. רַק 
הַתֹּם נֶעֱלַם – מַסֵּכַת הַחַיִּים,
וַעֲלִיצוּת הַפְרַנְזִים שֶׁרָקַמְתְּ
בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים!
הַפְּצָעִים שֶׁלָּךְ
חֲשׂוּפִים
וְאַתְּ –
כְּאִלּוּ
אֵינֵךְ
יוֹדַעַת.
כְּאִלּוּ
אַתְּ
בְּעַצְמֵךְ
אֵינֵךְ
רוֹאָה.
רְאִי –
אֵין יוֹתֵר פְרַנְזִים!
רִקְמַת הַתַּחְרָה הִתְפּוֹרְרָה,
וּצְ חוֹ קֵךְ  מִתְגַּ לְגֵּ ל  מֵהַחוֹ רִ ים.