בְּסוֹף הָעוֹלָם לֹא יִהְיוּ זִקּוּקִים
וְגַם לֹא בָּנָנוֹת מְעוֹפְפוֹת.
בְּסוֹף הָעוֹלָם לֹא יַעֲלוּ בָּאֵשׁ
אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת מְכַשְּׁפוֹת.
בְּסוֹף הָעוֹלָם לֹא יִהְיוּ זוֹמְבִּים
שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים עַל גַּלְגִּלִּיּוֹת,
וּמִן הַסְּתָם, הַמְלֵט לֹא יִשְׁאַל
אִם לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת.
חַרְגּוֹלִים לֹא יִרְקְדוּ יָד בְּיָד
טַנְגּוֹ אוֹ הוֹרָה סוֹעֶרֶת,
גְּבֶרֶת חַרְגּוֹלָהּ לֹא תִּהְיֶה אָדוֹן
וּמַר חַרְגּוֹל לֹא יִהְיֶה גִּיבֶרֶת.
הַדֶּשֶׁא לֹא יְשַׁנֶּה צִבְעוֹ
לְכָחֹל אוֹ לְסָגֹל בּוֹהֵק,
וְנָמֵר עִם גְּדִי לֹא יִפְצְחוּ
לְפֶתַע בְּדוּאֵט.
קִפּוֹדִים לֹא יְבַקְשׁוּ מַסְרֵק
לְהַבְרִישׁ אֶת קוֹצֵיהֶם,
וּפוֹלִיטִיקָאִים, גַּם בַּסּוֹף,
לֹא יְפַנּוּ כִּסְּאוֹתֵיהֶם.
בְּסוֹף הָעוֹלָם
לֹא תִּהְיֶה לִי תַּפְאוּרָה מְיֻחֶדֶת,
לֹא אֶהְיֶה נֶחְמֶדֶת,
לֹא אֶקְשֹׁר לִי סֶרֶט,
וַאֲפִלּוּ לֹא סִנַּר כָּחֹל.
בְּסוֹף הָעוֹלָם
פָּשׁוּט יִהְיֶה פִּיצוּץ גָּדוֹל –
בּוּם!
