וְכָכָה,
בְּעוֹד שָׁנָה,
יִקְבְּעוּ לָנוּ יוֹם זִכָּרוֹן מְיֻחָד:
יוֹם “חֻרְבָּן וַחֲרָבוֹת”.
לְזֵכֶר יְלָדִים שֶׁנֶּחְטְפוּ וְאֵינָם,
לְזֵכֶר גִּבּוֹרִים שֶׁהִקְרִיבוּ נַפְשָׁם,
וּלְתִפְאֶרֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל –
הִיא הַמְּדִינָה הַ-51 שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית.
וְיָנִיפוּ דִּגְלֵי יִשְׂרָאֵל וְדִגְלֵי אַרְהָ”ב גַּם יַחַד
וְיַגִּידוּ “יִזְכֹּר”,
וּנְצִיג מִשְׁפְּחוֹת הַחֲטוּפִים, שָׁבוּר כֻּלּוֹ,
יַדְלִיק מַשּׂוּאָה וְיִקְרְאוּ לוֹ גִּבּוֹר,
וִילָדִים יָשִׁירוּ שִׁירִים עֲצוּבִים
כְּמוֹ “פֶּרַח” שֶׁל פּוֹלִיקֶר,
וְגַם שִׁירִים אֲחֵרִים שֶׁיִּכָּתְבוּ בִּמְיֻחָד,
וְתִהְיֶה צְפִירַת דּוּמִיָּה שֶׁל דַּקָּה אַחַת
בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי בַּבֹּקֶר,
וְכֻלָּנוּ נִהְיֶה עֲצוּבִים מְאֹד,
וְנִזְכֹּר אֶת הַיְּלָדִים,
וְנִזְכֹּר אֶת הַסָּבְתוֹת,
וְנַעֲשֶׂה עֲרָבִים בַּסָּלוֹן
לִשְׁמֹעַ סִפּוּרֵי נִצּוֹלִים וְסִפּוּרֵי גְּבוּרָה,
שֶׁלְּמָחֳרָת יִשָּׁכְחוּ,
וְהָאֲשֵׁמִים שֶׁבָּרְחוּ יִשָּׁכְחוּ גַּם הֵם,
לְמַעֵט בִּשְׁתֵּי דַּקּוֹת שֶׁל שִׂנְאָה
מוּל הַטֵּלֶסְקְרִין.
וְהָיִיתִי רוֹצָה בִּמְקוֹם זֹאת,
לְזֵכֶר כָּל אֵלּוּ וּלְמַעֲנֵנוּ –
בְּלִי חֻרְבָּן וּבְלִי חֲרָבוֹת,
בְּלִי שִׂנְאָה וּבְלִי שִׁלְטוֹנוֹת,
רַק לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט מְבֹרָךְ
וְלָשִׁיר “כַּמָּה יָפֶה פּוֹרֵחַ הַלִּילָךְ”.