ביפ, ביפ

“בְּגִילִי הַמֻּפְלָג”, 
אוֹמֶרֶת אִמִּי, 
“כְּבָר רָאִיתִי הַכֹּל. 
לֹא אִכְפַּת לִי לְהַפְלִיג 
לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים,
אֲפִלּוּ לִרְאוֹת חַיְזָרִים. 
זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת 
שֶׁאֲנַחְנוּ לְבַד בָּעוֹלָם”, 
הִיא אוֹמֶרֶת. 
וּמָה אֲנִי, הַקְּטַנָּה, 
כְּבָר יְכוֹלָה לוֹמַר?
“בִּיפּ, בִּיפּ, אִמָּא,
בִּיפּ בִּיפּ…”