[1]
רַק כְּשֶׁהַדְּלִי בָּא לְבַקֵּר,
הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי הַבְּאֵר.
[2]
אֵין חֲכָמָה כְּמוֹ הַבְּאֵר
לְדַעַת לֵב בְּאֵרוֹת.
הַחֲשֵׁכָה מְחַדֶּדֶת חוּשִׁים.
וְהַדְּלִי?
נָע וָנָד,
יָכוֹל רַק לְבַקֵּר
וּלְהוֹשִׁיט יָד.
לָגַעַת בַּכְּאֵב,
לְהַחְכִּים רַק מְעַט,
לֹא לִפֹּל לַתְּהוֹם.
רַק לִטְעֹם –
וּלְהִטַּלְטֵל.
[3]
מַצְחִיק
אֵיךְ הַבְּאֵר מִתְנַשֵּׂאת עַל הַדְּלִי.
הִיא שָׁם בָּאֲפֵלָה
מַלְכַּת הַמַּקָּקִים,
מְעִיקָה מֵעֳמָקִים,
רַק הִיא לְבַד.
וְהַדְּלִי – הוּא נָע וָנָד,
נוֹשֵׂא, נוֹתֵן,
אֵינוֹ בָּקִיא בַּמַּחְשַׁכִּים
וְאַף פּוֹחֵד מִמַּקָּקִים,
וְאַף עַל פִּי –
רַק הוּא לְבַד,
יוֹרֵד אֶל הַבְּאֵר
מוֹשִׁיט לָהּ יָד.
[4]
לִפְעָמִים אֲנִי דְּלִי
שֶׁנִּקְרַע לוֹ הַחֶבֶל.
לִפְעָמִים אֲנִי בְּאֵר
שֶׁהִדְלִיקוּ לָהּ אוֹר.
(מתוך “עשי לך חופש”)
