התרגלנו

הִתְרַגַּלְנוּ לְפַחֵד מִכָּל צֵל וְכָל אָדָם,
וְאִם הוּא מִתְעַטֵּשׁ אוֹ מִשְׁתַּעֵל – אָז שִׁבְעָתַיִם.
הִתְרַגַּלְנוּ לְבַלּוֹת עִם מַסֵּכוֹת עַל הַפָּנִים,
לִשְׁמֹר מֶרְחָק וּלְחַטֵּא אֶת הַיָּדַיִם.
הִתְרַגַּלְנוּ לֹא לְחַבֵּק אֶת הַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים,
הִתְרַגַּלְנוּ לְחַבֵּר אֶת הַזְּקֵנִים יָשָׁר לָאֶקְּמוֹ.
הִתְרַגַּלְנוּ לְחַטֵּט בְּאַפִּים שֶׁל אֲחֵרִים,
לְסוֹבֵב עָמֹק עָמֹק
וּלְהַרְגִּישׁ עָמֹק שֶׁאֵין כְּמוֹ:
מַצְלֵמוֹת וּפַקָּחִים,
בְּדִיקוֹת חַסְרוֹת תּוֹעֶלֶת,
דּוּחוֹת לְלֹא סִבָּה,
זָדוֹן? אוֹ סְתָם אִוֶּלֶת.
הִתְרַגַּלְנוּ לְהַאֲמִין לַשַּׁקְרָנִים הֲכִי גְּדוֹלִים,
שֶׁעִם קֵץ הָאֱנוֹשׁוּת הֵם הָפְכוּ לִטְהוֹרִים.