שנתיים

אֲנִי בַּת 53 
וְאוֹטוֹטוֹ שְׁנָתַיִם. 
אַל תֹּאמְרוּ מַזָּל 
טוֹב בֵּינְתַיִם. 
זֶה פָּשׁוּט שֶׁ-54 
לֹא נִדְבַּק לִי לַלָּשׁוֹן. 
כָּךְ חָשַׁבְתִּי וּמוּזָר – 
אֵיךְ קָרָה לִי הַדָּבָר? 
אוֹטוֹטוֹ אֶחְגֹּג שְׁנָתַיִם 
בַּסְּפִירָה הַמְּחֻדֶּשֶׁת. 
אֲסִימוֹן נָפַל בֵּינְתַיִם, 
פַּרְפָּרִים נָפְלוּ בָּרֶשֶׁת, 
יְלָדִים נָפְלוּ גַּם כֵּן, 
שֵׁן עַל שֵׁן 
וְעַיִן 
עַיִן 
כֵּן… 
כְּבָר אוֹטוֹטוֹ שְׁנָתַיִם. 
וּשְׁנָתַיִם זֶה הַגִּיל 
לְפִתּוּחַ הַזֶּהוּת, 
וַאֲנִי כְּבָר מְחַכָּה 
לַהִתְפַּתְּחוּת הַזֹּאת. 
לִזְחֹל זָחַלְתִּי, 
לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלִי? 
עֲדַיִן לֹא, אוֹי לִי, אוֹי לִי. 
זֶה גִּיל הַמֶּרֶד? אַלְלַי… 
אִם כָּךְ, 
הֲיֵשׁ תִּקְוָה אוּלַי?