רָצִיתִי שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת,
רָצִיתִי שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי שָׁלוֹם בַּבַּיִת,
רָצִיתִי שֶׁתַּגִּידוּ לִי שֶׁאֲנִי כְּפִי שֶׁאֲנִי – זֶה דַּי,
שֶׁלֹּא תְּמַסְלְלוּ לִי אֶת חַיַּי.
רָצִיתִי שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי עוֹלָם שֶׁבּוֹ אוּכַל לַחֲלֹם –
בְּלִי מִלְחָמוֹת, בְּלִי דָּת, בְּלִי סֵבֶל.
רָצִיתִי שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי עוֹלָם שֶׁקַּיִן לֹא רוֹצֵחַ בּוֹ אֶת הֶבֶל.
רָצִיתִי לֶאֱהֹב, לַחֲשֹׁב, לִנְדֹּד, לִפְרֹחַ עוֹד וָעוֹד,
וְלֹא לתֵת חֶשְׁבּוֹן לְשׁוּם אָדָם אוֹ עוֹ”ד.
רָצִיתִי שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי עוֹלָם שֶׁל אוֹר,
כָּזֶה שֶׁבּוֹ אוּכַל לַחְזֹר עַל הַהַבְטָחָה הַזֹּאת גַּם הָלְאָה,
אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁוָּואלָה, גַּם אֲנִי לֹא מַבְטִיחָה דָּבָר לַהֲמוֹנִים.
יֵשׁ לִי שִׁיר אָז אֲנִי שָׁרָה עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים.
