בהשראת “שיר למעלות”
שִׁיר לַמְּצוּלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל-הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי.
עֶזְרִי, מֵעִם עַצְמִי, עוֹשֶׂה יַבֶּלֶת וּמַרְפֵּא,
וְסֻכַּת שְׁלוֹמִי פְּנִימָה; שְׁתֵּי כַּפַּי אֲרִימָהּ.
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן עַצְמִי שׁוֹמֵר נַפְשִׁי.
עַצְמִי שׁוֹמְרֵנִי, עַצְמִי צִלִּי וְיַד-יְמִינִי.
יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֵּנִי וְיָרֵחַ בַּלַּיְלָה.
עַצְמִי שׁוֹמְרֵנִי מִכָּל-רַע, שׁוֹמֵר אֶת-נַפְשִׁי.
עַצְמִי שׁוֹמֵר צֵאתִי וּבוֹאִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
