הבוידם של מעלה

אֱלֹהִים גָּר בַּבּוֹיְדֶּם 
שֶׁל מַעְלָה, 
בַּנִּשְׁכָּחוֹת. 
הַיּוֹם כָּל אֶחָד מַכְרִיז עַל עַצְמוֹ 
אֱלוֹהִים. 
אַךְ לֹא כָּל הַנּוֹצֵץ נִיצוֹץ הוּא! 
נִדְרָשׁ מַאֲמָץ – 
לַעֲלוֹת בַּסֻּלָּם, 
לְהִכָּנֵס לְעָמְקֵי הַבּוֹיְדֶּם, 
לַחְפֹּר, 
לְהִתְלַכְלֵךְ, 
לְהִשָּׂרֵט, 
לִנְשֹׁם אָבָק, 
לְסַדֵּר אֶת הַבַּרְדָּק.
וְרַק אָז,
אוּלַי,
יִדְבַּק בְּךָ נִיצוֹץ.